אחרי שבועיים עמוסי תחרות ודרמות הגענו אל ארבע המתמודדות האחרונות שנשארו עומדות בקרב על אליפות המכללות. הפיינל פור מתקיים השנה ביו אס בנק סטדיום שקם על חורבות המטרודום במיניאפוליס. נכון החבורה המדוברת של דיוק עם זאיון וויליאמסון לא כאן. גם אצולת ה-NCAA של נורת' קרוליינה וקנטאקי לא הצליחה להגיע למעמד. אפילו סינדרלות אמיתיות אין כאן אבל יש לנו ארבע קבוצות חזקות שכל אחת רואה את עצמה הולכת עד הסוף. אז בלי הרבה יותר מדי הקדמות הנה העימותים הצפויים לנו בתוספת קצת רקע כל אחת מהמשתתפות. שני המשחקים יהיו בשידור ישיר בערוץ ONE50.

1:09: (S1) וירג'יניה קאבלירס – (MW5) אובורן טייגרס

המשחק הראשון הוא מפגש הגנה-התקפה קלאסי כשוירג'יניה קבוצת הגנה מהטובות במכללות שאוהבת להאט את הקצב (הקצב האיטי במכללות) ולחנוק את היריבה. הם מחזיקים את היריבות העונה על 55.4 נקודות למשחק (הכי מעט במכללות) ומגבילים אותן ל28.7% מחוץ לקשת וזה מאד חשוב כי… אובורן מהצד השני היא קבוצה שאוהבת לקלוע והרבה במיוחד מחוץ לקשת. הטייגרס לקחו כמעט חצי מהזריקות שלהם (49.2% ליתר דיוק) העונה מעבר לקשת השלוש כשהם מדייקים ב-37.9% מהן. אם להיות כנים  גם ההתקפה של הקאבלירס אינה קוטלת קנים וכשהשלשות נופלות להם קשה מאד לעצור אותם. מצד שני אובורן קבוצה שכופה הרבה מאד איבודי כדור וזה יכול להכניס את הקאבלירס שיש להם נטייה לא ברורה למעוד בסיטואציות כאלה ללחץ. ראה ההפסד ההיסטורי כמדורגת 1 למדורגת 16 בעונה שעברה אבל אולי דווקא זה מה שייתן לוירג'יניה את האקסטרה מוטיבציה ללכת עד הסוף.

וירג'יניה

מי אנחנו

האוניברסיטה של וירג'יניה החוגגת 200 שנה להיווסדה יושבת בעיר הקטנה שארלוטסוויל שלרגלי פארק השננדואה היפהפה בהרי הבלו-רידג'. זוהי אוניברסיטה בעלת סטנדרטים אקדמאיים גבוהים אבל גם הישגית מאד בתחום הספורטיבי כשמ-1953 הם משחקים בליגת ה-ACC. הקאבלירס (פרשים) קיבלו את הכינוי שלהם מהקאבלירס שיישבו את מושבת וירג'יניה בשנות ה-1600 והיו נאמנים לכתר הבריטי במלחמת האזרחים האנגלית של 1650. הצבעים המסורתיים של הווהוס כמו שהם ידועים הם כחול כהה וכתום כשהסמל המזוהה יותר מכל עם הקבוצה הוא צמד החרבות.

איך הגענו עד הלום

הקאבלירס דורגו בצמרת המכללות כל העונה (לא נמוך ממקום 6) ולמעשה במשך כל העונה הסדירה לא הפסידו אף מפגש לקבוצה שאינה השדים הכחולים של דיוק. הם לקחו את אליפות העונה הסדירה ב-ACC כשבטורניר של הקונפרנס הפסידו לפלורידה סטייט החזקה אבל בגדול הקבוצה הייתה מאד יציבה במהלך כל העונה. לפיכך הם הגיעו לטורניר כמדורגת מספר 1 באזור הדרום. הם עברו את שני הסיבובים הראשונים מול גארדנר-ווב (56-71) ואוקלהומה (51-63) בקלות יחסית אך בסוויט סיקסטין ובעלית-8 היו צריכים לשרוד קרבות קשים מול אורגון (49-53) ומול פרדו (75-80) במשחק משוגע שהגיע להארכה  בזכות סל שוויון מטורף.

מורשת קרב

בשנים האחרונות וירג'יניה היא אחת מהקבוצות החזקות במכללות אבל הם לא מצליחים להפוך את העוצמה הזו להישגים בטורניר בארצי. בחמש השנים הקודמות הם ניצחו את קונפרנס ה-ACC החזק במכללות 3 פעמים וזכו בטורניר שלו עוד פעמיים. אבל כשזה הגיע לריקוד הגדול הם כשלו פעם אחר פעם כשלמרות שדורגו 3 פעמים ראשונים ופעם אחת שניים לא הגיעו לפיינל פור. אם נלך אחורה הקאבלירס ידעו עוד תקופת זוהר אחת בהיסטוריה שלהם בתחילת שנות ה-80. בתקופה הנ"ל שיחק בקבוצה אחד משחקני המכללות האגדיים – ראלף סמפסון. יחד איתו הם זכו ב-ACC שלוש שנים ברציפות ב1981-1983 והגיעו לפיינל פור ב-1981 רק כדי להפסיד בחצי הגמר ליריבה לקונפרנס – נורת' קרוליינה. בשנה לאחר עזיבתו של סמפסון למקצוענים הקאבלירס רכבו על המומנטום עוד פעם לפיינל פור אבל שוב נכנעו בחצי הגמר ליריבה מה-ACC הפעם לנורת' קרוליינה סטייט.

בוגרים מפורסמים

• ראלף סמפסון – הבוגר המפורסם ביותר של הקאבלירס עם קריירת מכללות מזהירה שהייתה בדרך להפוך לקריירת NBA לא פחות טובה עד שהפציעות והגוף החליטו אחרת. שחקן השנה במכללות שלוש פעמים, רוקי העונה ב-1984 ואולסטאר 4 פעמים הביאו אותו בסופו של דבר להיכל התהילה.
• מלקולם ברגודון – שחקן העונה של ה-ACC ב2016 ורוקי העונה ב-NBA ב-2017. ה"נשיא" הוא בורג חשוב בריצה של הבאקס העונה.
• ריק קרלייל – בתור שחקן הוא לא היה כוכב גדול אבל הגיע עם הקאבלירס לפיינל פור ב-1984. גם על מגרשי ה-NBA הוא לא הצטיין אבל יש לו ברזומה אליפות עם הסלטיקס ב-1986. כמאמן לעומת זאת הוא עושה חייל כשנבחר למאמן העונה ב-2002 בדטרויט ולקח אליפות עם המאבס ב-2011. לזכותו רשומים כבר מעל 700 נצחונות כשרק 16 מאמנים בהיסטוריה רשמו יותר.
• עוד השתתפו – בין 27 הקאבלירס ששיחקו בליגה ניתן למצוא גם את: אולדן פולניס, ברייאנט סטית', מארק אייברוני, רוג'ר מייסון, מייק סקוט, וג'ו האריס.

מאמן – טוני בנט

עם שם של זמר מתקופת סינטרה אולי היו לבנט תקוות להצלחה גם כשחקן מקצועני. תקוות אלה התבדו מהר מאד לאחר שבחירה על ידי שרלוט בסיבוב השני של 1992 הובילה לקריירה קצרה כבאקאפ של מאגסי בוגס שנקטעה בגלל פציעה. בנט פנה מיד לאימון. את הצ'אנס הראשון שלו כמאמן ראשי קיבל בוושינגטון סטייט ב-2006 לאחר שנים שם כעוזר מאמן .אחרי שלוש שנים בהם הוביל את הקוגארס לטורניר המכללות כולל הופעה ראשונה מאז שנות ה-40 בסוויט 16 קיבל הצעה מוירג'יניה. שם בנה תוך שנים ספורות תוכנית כדורסל מהחזקות במדינה כשהוא נבחר למאמן העונה במכללות פעמיים וב-ACC ארבע שנים. זאת למרות שהשחקנים אותם בנט מגייס לא נחשבו אף פעם לטופ של המחזור שלהם. זה יצר לבנט מוניטין של אחד שיודע לפתח שחקנים ולהכשיר אותם לשלב הבא ואף השוואות למערכת של הסן אנטוניו ספרס. כמו כן הוא נחשב למאמן הגנה מעולה והקבוצות שלו תמיד מדורגות גבוה הגנתית- כמו הקבוצה של הקאבלירס השנה.

שחקנים בולטים

• (12) דיאנדרה האנטר – גארד-פוורוד מוכשר שהחליט בתום העונה שעברה שהייתה הראשונה שלו במכללות להישאר שנה נוספת וקלע העונה 14.9 נקודות למשחק ב42.4% לשלוש והוסיף 5 ריבאונדים למשחק עם הגנה נהדרת.
• (5) קייל גאי –  גארד בעונתו השלישית שמוביל את הקבוצה בנקודות עם 15.2 ו4.6 ריבאונדים למשחק ב-42.7% מעבר לקשת.
• (11) טי ג'רום – הפווינט גארד שנמצא גם הוא בעונתו השלישית תורם 13.3 נקודות למשחק ב-40% לשלוש יחד עם 5.4 אסיסטים, 4.1 ריבאונדים ו-1.6 חטיפות.

אובורן

מי אנחנו

אוניברסיטת אובורן שוכנת לא במפתיע בעיר אובורן שבאלאבמה בין קולומבוס למונטגומרי. האוניברסיטה נוסדה ב-1856 והתחילה כקולג' ליברל ארטס לגברים בלבד עד שברבות השנים הפכה לאוניברסיטה של ממש. הטייגרס המשחקים בליגת ה-SEC  לקחו את הכינוי מהשיר "כפר נטוש" של אוליבר גולדסמית מ-1770, בו נכתב: "שם ממתינים הנמרים הכורעים לטרפם האומלל". זה משעשע קצת אבל גם הטייגרס לובשים צבעי כחול-כהה וכתום כמו יריבתם בשבת. למרות שהקמע של הקבוצה הוא טייגר קריעת הקרב של האוהדים היא "'war eagle" מה שגורם לאוניברסיטה להחזיק קמע ב' בדמות עיטם חי הנקרא נובה.

איך הגענו עד הלום

הטייגרס התחילו את העונה כקבוצה שנחשבה לאחת החזקות ב-SEC ודורגו בטופ 10 במחצית העונה הראשונה אבל אז שרשרת הפסדים דרדרה מאד את מעמדם. למזלם הם התאוששו כדי לתת ריצה מרשימה בטורניר ה-SEC בסופו גברו על טנסי החזקה כדי לזכות בטורניר. הם המשיכו את המומנטום גם כמדורגת 5 באיזור המידווסט. לאחר שנחלצו באור שיניהם מהפתעה מול ניו מקסיקו סטייט (77-78) גברו בקלות על קנזס (75-89) ועל נורת' קרוליינה (80-97) החזקה המדורגת 1. אבל זה לא הגיע בלי מחיר כאשר צ'ומה אוקקה הפורוורד האתלטי והמוכשר קרע את ה-ACL מול הטארהילס ויחמיץ את שאר הטורניר. בשמונה הגדולות נתקלו בקנטקי שגברה עליהם פעמיים במהלך העונה והצליחו לנצח בקרב קשה בהארכה (71-77).

מורשת קרב

לאובורן יש מסורת פוטבול מפוארת ובשחייה הם אחת המעצמות הגדולות אבל בכל הנוגע לכדורסל הם תמיד היו קצת מאחור. בכל ההיסטוריה הארוכה שלהם ב-SEC (מ-1932) הם ניצחו את הקונפרנס רק שלוש פעמים כשבטורניר שלו הם זכו רק פעם אחת עד העונה. לריקוד הגדול הם הגיעו רק 9 פעמים שזה ממש מעט לקבוצה מליגה חזקה. תור הזהב של הטייגרס היה בשנות ה-80 אז עם צ'ארלס בארקלי זכו בטורניר ה-SEC ב-1984 ובארבע השנים הבאות הם העפילו לטורניר הארצי ואף הגיעו לסוויט סיקסטין ולעלית-8. מאז למעט הבלחה קצרה בסוף שנות ה-90 ועד לעונה הקודמת הם בעיקר שממה.

בוגרים מפורסמים:

• צ'ארלס בארקלי – למרות שהקבוצה בהנהגתו לא הגיעה רחוק בטורניר המכללות אין עוד טייגר דומינטי כמו סר צ'ארלס. שחקן השנה ב-SEC ב-1984 הפך לכח בלתי עציר ב-NBA. הוא היה 11 פעמים אולסטאר, הMVP של עונת 1992/93  ואחד הסקוררים היעילים בתולדות משחק כמו גם אחד הפיות הגדולים שהיו לו. חבר הדרים-טים המקורית וחבר היכל התהילה.
• מייק מיצ'ל – אחד הסקוררים הבולטים בתולדות הטייגרס הפך גם לסקורר נהדר ב-NBA . למרות שנבחר על ידי הקאבס והגיע במדיהם לאולסטאר עשה את שנותיו היפות בעיקר בספרס. סיים קריירה עם ממוצע של 19.8 נקודות למשחק ואפילו זכינו ליהנות מביצועיו כאן בארץ כששיחק במכבי תל אביב.
• צ'אק פרסון – עם כבר סקוררים אז צ'אקה פרסון היה הטוב מאלה ששיחקו עבור הטייגרס והוביל אותם שנתיים רצוף לסוויט סיקסטין. נבחר רביעי בדראפט של 1987 על ידי הפייסרס ונתן שם שנים יפות כולל בחירה לרוקי העונה. היה עוזר מאמן במספר קבוצות בליגה כשלאחרונה שב כעוזר מאמן לכור מחצבתו באובורן אבל הורשע על פי הודאתו בפרשית שוחד בגיוס שחקנים.
• ווסלי פרסון – אחיו של צ'אק וסקורר מוצלח בפני עצמו. שיחק 11 עונות בליגה וסיים קריירה עם 42% לשלוש (היום היה מן הסתם מצליח הרבה יותר).
• עוד השתתפו -מבין 22 השחקנים שהטייגרס שלחו ל-NBA ניתן לציין את: אדי ג'ונסון (זה שהורשע בעבירות מין בקטינים), מוצ'י נוריס, כריס מוריס, מרקיז דניאלס, טוני דאגלס ומאט גייגר.

מאמן – ברוס פרל

כילד יהודי טוב פרל עצמו לא שיחק כדורסל בבוסטון קולג' שם למד אבל זה כמובן לא ימנע ממנו להפוך את זה למקצוע. הוא החל מיד עם סיום הלימודים לאמן כעוזר בסטנפורד. את ההזדמנות הראשונה שלו כמאמן ראשי קיבל בסאות'רן אינדיאנה מהדרג השני של המכללות. הזכיה באליפות דיוויז'ן II עזרה לו להתקדם והוא עבר למילווקי. אחרי שלקח את הפנת'רס לריקוד הגדול לראשונה בתולדותיהם הוא קיבל הזדמנות באוניברסיטה גדולה – בטנסי. הרקורד שלו עם הוולנטירס היה מרשים כשהוא זוכה באליפות ה-SEC ומצעיד את הקבוצה לטורניר בכל אחת משש העונות שלו שם (על הדרך הוא גם הספיק לזכות בזהב במכביה ב-2009). בעקבות סקנדלים של גיוס שחקנים פרל סיים את תפקידו בטנסי והושעה לשלוש שנים. אחרי ריצוי עונשו קיבל את המושכות באובורן, אותם הצעיד השנה לראשונה בהיסטוריה שלהם לפיינל פור.

שחקנים בולטים

• (1) ג'רד הארפר – הפויינט גארד של הקבוצה שבעונתו השלישית קולע 15.4 נקודות עם 5.8 אסיסטים למשחק.
• (2) ברייס בראון – החצי השני בקו האחורי המוכשר של הטייגרס שבעונתו האחרונה קולע 16 נקודות למשחק  ב-41% מחוץ לקשת השלוש.

3:49: (E2) מישיגן סטייט ספארטנס – (W3) טקסס טק רד ריידרס

המשחק השני גם יציג לראווה שתי קבוצות בעלות אוריאנטציה הגנתית כשהשתיים דורגו 2-3 במכללות באחוזי הקליעה המשוקללים שהן מאפשרות ליריבות (TS%). לטקסס טק היה גם את הרייטינג ההגנתי הטוב במכללות כך שמבחינת רבים הם נחשבים לקבוצת ההגנה הטובה בקולג'ים. אם נסתכל על הצד השני אז מישיגן גם קולעים טוב מבחוץ (38% לשלוש) ובפנים (55% ל-2) מה שמציב אותם בטופ של הקבוצות בטורניר(מקום 7) מבחינת אחוזי קליעה משוקללים. למרות כל זאת הרבה מההתמודדות יפול על התפקוד של שני הכלים ההתקפים המרכזיים בכל צד ונדבר על החברים ג'ארט קאלבר וקסיוס ווינסטון עוד קצת בהמשך. בסופו של דבר זהו קרב בין החשוד המיידי(מישיגן סטייט) לבחור החדש בשכונה (טקסס טק).

מישיגן סטייט

מי אנחנו

האוניברסיטה של מישיגן סטייט יושבת באיסט לנסינג במרכז מישיגן בסמוך לבירה לנסינג. האוניברסיטה הוקמה ב-1855 תחילה כקולג' חקלאי ובתחילת המאה ה-20 כאוניברסיטה של ממש. הספראטנס משתתפים בליגת הביג טן. עד 1925 קבוצות הספורט של מישיגן סטייט היו ידועות כאגיז (רפרנס למסורת החקלאית) אך עם השתנות האופי של האוניברסיטה נערכה תחרות לבחירת כינוי חדש ב-1925. הכינוי הנבחר היה סטייטרס אבל הוא לא תפס ובחיפוש אחר משהו הירואי יותר הם הפכו לספארטנים עם מאסקוט תואם. קבוצות הספורט של האוניברסיטה לובשות צבעי ירוק-לבן.

איך הגענו עד הלום

אחרי הפסד במשחק הפתיחה לקנזס הספארטנס תפסו מומנטום אבל אז ג'ושוע לנגפורד שהיה מצויין  והסקורר הבולט של הקבוצה נפצע וסיים את העונה עוד לפני משחקי הקונפרנס. זה לא עצר את החבורה של טום איזו והם המשיכו לרוץ כשהם מנצחים 18 מ-19 כולל 13 רצופים. אבל אז ניק וורד – הסנטר הפותח שתרם עד אז 15 נקודות וכמעט 7 ריבאונדים למשחק היה צריך לעבור ניתוח בידו. הוא לא חזר לעצמו ונאלץ לרדת לספסל. הספארטנס נכנסו לרצף של שלושה הפסדים לקראת סוף העונה אבל התאוששו יפה והצליחו למרות הכל לזכות בטורניר הביג טן מה שנתן להם את הדירוג 2 במזרח. הם רכבו על המומנטום לטורניר הארצי כשהם חולפים בקלות על פני בראדלי (65-76) ומינסוטה (50-70) בסיבובים הראשונים. גם LSU לא היוו אתגר עבורם בסוויט סיקסטין (63-80) והם המשיכו למפגש המכריע על הכרטיס לפיינל פור מול דיוק החזקה. במשחק צמוד (67-68) וסיום דרמטי הספארטנס הדיחו את הבלו דבילס המוכשרים כדי לקבוע דייט עם טקסס טק.

מורשת קרב

אם יש אוניברסיטה שיכולה להסתכל אחורה בגאווה מבין הארבע זוהי בודאי מישיגן סטייט. זה התחיל בשנות ה-50 המאוחרות עם שתי אליפויות ביג טן והגעה ראשונה לפיינל פור ב-1957 שהסתיימה בהפסד לאלופה שבדרך – נורת' קרוליינה. אז הגיעו שנים שחונות עד לבואו של בחור חביב העונה לשם אירווינג ג'ונסון שלקח אותם לשתי אליפויות ביג טן רצופות וזכייה ראשונה באליפות המכללות כולה ב-1979 באחד המשחקים הגדולים של ה-NCAA מול אינדיאנה סטייט של לארי בירד. אחרי מג'יק היו שני עשורים די יבשים שעדיין כללו אליפות ביג טן ב-1990. עד שב-1995 הגיע האיש שהפך את הספארטנס למעצמה תוך מספר שנים בודדות – טום איזו. מ1998 מישיגן סטייט היא משתתפת קבועה בטורניר כשהם זוכים בו ב-2000 ומגיעים לפיינל פור 6 פעמים נוספות ועוד 6 פעמים לסוויט סיקסטין. על הדרך הם זכו באליפות הביג טן עוד 9 פעמים כשהם מנצחים בטורניר של הקונפרנס 6 פעמים. בקיצור פאורהאוס של כדורסל מכללות בכל מובן.

בוגרים מפורסמים

• מג'יק ג'ונסון – אין לספארטנס בוגר מפורסם ומעוטר יותר מאשר מג'יק  אשר הביא לאוניברסיטה את אליפות המכללות הראשונה שלה.  משם הוא המשיך לקריירת NBA מהוללת ומרגשת שכללה 5 אליפויות במדי הלייקרס, 3 בחירות ל-MVP ו-12 הופעות באולסטאר שלאחריהן בחירה אוטומטית להיכל התהילה.
• דריימונד גרין – שחקן מהסוג שטום איזו אוהב, קשוח ובלתי מתפשר שהגיע עם הספארטנס גם לפיינל פור. את המנהיגות שלו לקח לווריורס שם הפך לאולסטאר ושחקן ההגנה של העונה כשלזכותו רשומות שלוש אליפויות יחד עם חבריו בגולדן סטייט.
• קווין וויליס – מן הסתם לא השחקן הטוב ביותר שיצא מהאוניברסיטה אבל אחד שבחגורה שלו אחת מקריירות ה-NBA הארוכות ביותר. לצד הופעה באולסטאר וזכייה באליפות הוא רשם גם 1424 משחקים לאורך קריירה שנמשכה על 23 שנים.
• זאק רנדולף – אמנם שיחק רק עונה אחת בספארטנס אבל כזו שגם הובילה להופעה בפיינל פור. הרוח שלהם הלכה איתו גם לקריירת NBA מרשימה שנמשכת כבר על פני 17 עונות הכוללות שתי הופעות אולסטאר.
• ג'ייסון ריצרדסון – שותפו של רנדולף לקבוצה וגם לזו ששנה קודם זכתה באליפות מה שהוביל לבחירה 5 בדראפטשל 2001 על ידי הווריורס. הוא היה סקורר יעיל בליגה במשך 14 עונות.
• עוד השתתפו: זה יהיה בלתי אפשרי לציין את כל בוגרי מישיגן סטייט שהגיעו ל-NBA, בכל זאת מדובר ב-49 שחקנים כשהיד עוד נטויה. עדיין הנה רשימה חלקית: סטיב סמית', ראלף סימפסון, גארי האריס, סקוט סקיילס, מוריס פיטרסון, ג'יי וינסנט, ג'וני גרין, והמצטרפים הטריים: ג'ארן ג"קסון ג'וניור ומיילס ברידג'ס.

מאמן -טום איזו

לאחר קריירת משחק במכללה זניחה מהדרג השני איזו פנה מייד לאימון וב-1983 קיבל משרה כעוזר במישיגן סטייט. אחרי 12 שנים בתפקיד היה זה רק טבעי שהוא יעבור למשבצת המאמן הראשי ב-1995. לא לקח לאיזו הרבה זמן להפוך את הספארטנס למעצמת כדורסל מכללות. מהעונה השלישית שלו הקבוצה שיחקה בטורניר כל שנה. כשבעונת 2000 הם משלימים טריפל של אליפות הביג טן, טורניר הביג טן והדובדבן שבקצפת -אליפות המכללות כולה. זה יהיה הפיינל פור השמיני של איזו על הקווים כשעשרות מחניכיו שיחקו גם במקצוענים בהמשך. גם לא מעט מעוזריו במשך השנים הפכו למאמני מכללות כך שאיזו הוא אחד מהמאמנים המוערכים ביותר ב-NCAA וייכנס כנראה להיכל התהילה ביום מן הימים. על כל אלו מאיבה בשנתיים האחרונות פרשת טיוח התקיפות המיניות במישיגן סטייט שגם שמו של איזו נקשר לתוכה.

שחקנים בולטים

• (5) קסיוס ווינסטון – גארד אקספלוסיבי שבעקבות פציעתם של שני השחקנים הבולטים האחרים לוקח את הקבוצה על הגב. בעונתו השלישית ווינסטון קולע 18.9 למשחק עם 40% מעבר לקשת ו-7.6 אסיסטים.
• (23) אקסיבייר טילמן – פורוורד בעונתו השניה שעשה קפיצה בעקבות הפציעות בסגל. קולע העונה 10.1 נקודות למשחק, מוריד 7.3 כדורים חוזרים וחוסם 1.7 פעמים.
• (25) קני גויינס – פורוורד פותח בעונתו האחרונה שנותן הרבה נסיון יחד עם 8.1 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק.
• (20) מאט מקווייד – השוטינג גארד של הקבוצה שגם נמצא בעונתו האחרונה וקולע 9.8 נקודות למשחק ב42% מעבר לקשת.

טקסס טק

מי אנחנו

האוניברסיטה של טקסס טק הוקמה ב-1923 בלאבוק שבצפון טקסס.  בתחילת הדרך כשהיה צריך לבחור שם לקבוצה עיתון מקומי הציע את הכינוי דוגיס (שמתייחס לעגלים יתומים שחייבים לדאוג לעצמם, ייקס!) אשתו של מאמן קבוצת הפוטבול הציעה מטאדורס והסטודנטים בחוכמה הלכו עם זה…  לפיכך נבחרו גם צבעים הולמים – אדום ושחור. ב-1936 עורך הספורט של העיתון המקומי התחיל לקרוא להם רד ריידרס (שודדים אדומים) על בסיס התלבושת האדומה שלהם. זה תפס די מהר והפך לשם הרשמי של קבוצות הספורט של האוניברסיטה. כשלקבוצה בעצם שני קמעים רשמיים . שודד רכוב במסכה וריידר רד – דמות מצויירת שיצר ראש העיר לשעבר. הרד ריידרס התחילו את דרכם כלא משויכים לאף ליגה ובשנות ה-60 הצטרפו לקונפרנס הסאות' ווסט. ב-1996 עברו לביג 12 שם הם מתחרים מאז.

איך הגענו עד הלום

אחרי שהריידרס איבדו את שני השחקנים הטובים שלהם – קינן אוונס (סיים קולג') וזאיר סמית' (יצא לדראפט) לא הרבה ציפו שידברו חזק. אבל למעט הפסד מובן לדיוק טקסס טק שיחקה מצויין וטיפסה במעלה הדירוג עד שהגיעו שלושה הפסדים שהורידו אותם לקרקע המציאות. למרות שחזרו לנצח 9 ברציפות הפסד בסיבוב הראשון של טורניר הביג 12 לא עזר לתקוות של האוהדים. הרד ריידרס קיבלו את המקום ה-3 במערב וגברו בסיבוב הראשון על נורת'רן קנטאקי החלשה (57-72). למרות שהתחרות הייתה הרבה יותר חזקה גם שני הסיבובים הבאים לא היו אתגר כשהם חולפים על באפאלו (58-78) ועל מישיגן החזקה (43-63). כאן הגיע המבחן האולטימטיבי בדמות גונזאגה המדורגת הראשונה. הריידרס ניצחו במשחק צמוד (69-75) ועלו לראשונה לפיינל פור.

מורשת קרב

לרד ריידרס אין מסורת עמוקה של הצלחות בכדורסל המכללות בצד הגברים (בנשים קצת יותר). הם יותר אוניברסיטה של פוטבול. הם מעולם לא זכו בטורניר הביג 12 והעונה הייתה הפעם הראשונה שסיימו ראשונים בקונפרנס. למרות זאת יש כמה שנים יפות בהיסטוריה שלהם והעונה זו הפעם ה-17 שהם משתתפים בריקוד הגדול. בעונת 1995/96- האחרונה לפני שעברו לביג 12 סיימו במאזן 2-30 הגיעו לסוויט 16 ונעצרו רק בג'ורג'טאון של אלן אייברסון. כמעט עשור מאוחר יותר ב2004/05 תחת שרביטו של בובי נייט הגיעו שוב לסוויט סיקסטין כשהם מדיחים את גונזאגה של אדם מוריסון. בעונה שעברה הם עלו לראשונה לשמונה הגדולות רק כדי להיכנע לאלופה שבדרך- וילאנובה.

בוגרים מפורסמים

• קורי קאר  – כאמור לריידרס אין באמת מסורת מפוארת אז נסתפק באחד שעשה לעצמו שם כאן בארץ. קאר היה אחד הבולטים בעונה ההיסטורית האחרונה של הקבוצה בסאות'ווסט כשסיימו במאזן של 2-30. קאר לא מצא את מקומו ב-NBA אבל בארץ הוא בהחלט מצא. קאר השתקע בארץ ושיחק ב-12 קבוצות שונות ואף זכה עם מכבי חיפה באליפות.
• טוני באטי – יחד עם קאר באותה קבוצה היסטורית שיחקו עוד 3 שהגיעו ל-NBA. בנוסף לדרווין האם וג'ייסון סאסר שפחות הצליחו באטי, שנבחר חמישי בדראפט של 1997, העביר קריירה כג'ורנימן בליגה במשך 14 עונות בתור סנטר מחליף.
• עוד השתתפו: בגזרת הצעירים יש לריידרס נציגות של זאיר סמית' שהיה פצוע רוב העונה בפילדלפיה. בגזרת הותיקים יש לציין את ג'ף יוסטון שנתן כמה עונות יפות בעיקר בקליבלנד החלשה של תחילת שנות ה-80.

מאמן – כריס ברד

ברד הוא כוכב עולה בשמי אימון כדורסל המכללות. לאחר שלא שיחק אפילו כסטודנט בטקסס הוא בילה שנים רבות כעוזר מאמן של הריידרס ונדד בין מספר לא מבוטל של תפקידים זניחים במקומות אחרים. כל זאת עד שלפני 4 שנים קיבל את משרת המאמן בארקנסו ליטל רוק הקטנה. הוא לקח אותם לטורניר בשנתו הראשונה שם והפתיע את פרדו המדורגת 5 בסיבוב הראשון. זה הוביל להצעת המשרה בטקסס טק שם היה עוזר של בובי נייט בין השאר. בשלוש שנים הוא מצליח להפתיע וכבר שנה שנייה ברציפות להגיע לשמונה האחרונות. העונה בנוסף להעפלה לפיינל פור הוא הצליח לקחת את כתר הביג 12 מקנזס האלופה הנצחית.

שחקנים בולטים

• (23) ג'ארט קאלבר – גיבור מקומי שגדל בעיר והפך לפרוספקט NBA לכל דבר. גארד גבוה (1.98 מ') ואתלטי שבשנתו השניה מוביל את הקבוצה בנקודות עם 18.9 למשחק לצד 6.4 ריבאונדים ו3.7 אסיסטים.
• (25) דוידה מורטי – גארד איטלקי ובנו של פאולו מורטי ששיחק בבולוניה של שנות ה-90. בעונתו השניה בקבוצה קולע 11.6 נקודות למשחק עם יד נהדרת מבחוץ (46.3% לשלוש).
• (13) מאט מוני – עוד גארד שעבר העונה מסאות' דקוטה ובעונתו האחרונה במכללות קולע 11 נקודות למשחק, מחלק 3.3 אסיסטים וחוטף 1.9.

• לסיום, כמה מילות תודה לערן שור שכיסה בצורה מקצועית ונהדרת את עונת המכללות ולצערנו לא היה יכול להמשיך גם בפיינל-פור. תודה גדולה בתקווה שנזכה לעוד עונות כאלו ולהרבה מייפל.